 |
התכוננו להתאהב ולהיכנס לתוך מסע. סיפור אוטוביוגרפי שמתאר את חוויותיה של אנאבל סמואל, שהיא בעצמה עברה טראומה קשה ונאבקה עם התמכרות ותחושות של ייאוש. בספר, היא מציגה את הדרך שלה להתמודד עם המאבקים האישיים, למצוא משמעות חדשה ולהתמקד בחיים. הספר מציע מסר של תקווה ושיקום, תוך שהיא משתפת את הקוראים במסע האישי שלה.
תוכן:
החיפוש הממושך אחרי אהבה וסמל התקווה פוגשים את הנחישות להתמודד מול אתגרי החיים ומפגישים באופן מפתיע ובלתי צפוי את בועז וטלי – שני עולמות שונים ודומים.
זה סיפור מעורר השראה על תעצומות נפש וכוחות פנימיים ועל הבחירה של לב אמיץ למות ולהיוולד מחדש בתדר אורשינא – ציפור האש, שמעלה כל פעם מחדש את כוח הרצון, את האמונה ואת היכולת להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.
בועז: "היא מלטפת בעדינות את העורף שלי ומצמררת אותי, החיבוק שלה גורם לי להרגיש משהו שמעולם לא הרגשתי בעבר. יש לה חיבוק אימהי כזה, אוהב, רך וחזק. יש לי תחושה מוזרה ונעימה באותה נשימה, זה כמו להיות עטוף באיזושהי שכבת הגנה מחממת ומרגיעה.
והשקט שבה, פתאום אני מבין שהוא ממלא אותי, ממלא את המקומות הריקים שתמיד היו שם. זו תחושה מבלבלת. מצד אחד זו התרגשות של משהו חדש וטוב, ומצד שני זה כיווץ כואב וחזק בבטן, כאילו מישהו הכניס לי לשם אגרוף. מה שבטוח, זה שאני יודע שאני רוצה אותה."
טלי: "אני מרגישה מבולבלת, ומטריף אותי שאני לא באמת יודעת מה אני רוצה. בזמן שאני מתלבשת, אני חושבת על כל מה שבועז סיפר לי, על עצמו, על הילדות עם סבא שלו ועל אימא שלא תפקדה. משהו בו ובסיפור החיים שלו פתח לי את הלב וגרם לי לרצות לחבק אותו. כאב לי עמוק בפנים, לחשוב על אותו ילד קטן שמאוד מזכיר לי באיזשהו מקום את הילדה שאני הייתי. מסתבר שיש ללב דלתות נסתרות. הייתי בטוחה שנעלתי אותו, שהצפנתי אותו כך שאיש לא יוכל למצוא את המפתח ואולי גם לא אני.
.jpeg) |
על הרקע לכתיבתו היא מספרת: "הספר מתאר את חלקו הראשון של תחילת מסע ההתעוררות שלי, מזכיר לי מאיפה באתי והיכן אני היום במסע ההארה.
"אומנם התהליך הוא אינסופי אבל יחד עם זאת זה הרגע שבו אני בוחרת לשנייה לעצור ולהודות על הרגע הזה: על נפלאות קסם כוחות הבריאה, ההתפתחות, על מי שאני ולבטא את הקול שלי לעולם, את הצליל הייחודי כמו שקיים בכל אחד ואחד שבנו, אם רק נעז להקשיב, ללמוד לשנות, להשתנות ובעיקר- להאמין שהכל אפשרי בחיבור לחוכמת הלב ולטוהר הרוח שאנו."
לדבריה: "ספרים הם דלת הכניסה שלי לעולמות הרגש, הדמיון, הריפוי, מטאפיזיקה, פילוסופיה, עולמות הרוח והחיבור לחומר. לכן היה לי ברור שאביא את הסיפור שלי באמצעות ספר ( חלקו הראשון של הסיפור ) ." על שיטת הטיפול המיוחדת היא אומרת כי "זו זכות גדולה עבורי לפגוש אנשים, לשוחח עמם ולנגן עבורם. להעביר סשן ריפוי באמצעות תדרי הצלילים שמשפיעים על הרחבת האור והתודעה באמצעות כלי נגינה שמאניים מגוונים ומיוחדים."
המסר הוא אדם גם במצבים קשים , יכול לבחור להתעלות על עצמו ולהאבק מול האתגרים שמציבים בפניו החיים. הספר מדגיש את חשיבות הבחירה בחיים , גם שיש תחושה של ייאוש, ואת הכוח שמציאות משמעות ושאיפה לתמורה חיובית. סיפור על חוסן נפשי אישי וצורך לתמוך בעצמך ובאחרים ולהמציא את עצמך למרות הכל מחדש.
מידע:
המחברת, אנאבל סמואל, היא מטפלת רגשית-תודעתית ואנרגטית באמצעות דמיון מודרך ותדרי קול, מתקשרת את חוכמת הלב הגבוה, פסיכותראפיסטית קוגנטיבית התנהגותית.
בנוסף, היא מומחית במערכות יחסים נרקסיסטיות )לא רק בזוגיות, קשרים נוספים(, מטפלת רגשית תודעתית לשינוי וטראנספורמציה- להרמוניה, שלווה פנימית ובריאת מציאות מטיבה.
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
